עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
אמא, מה זה דמוקרטיה?
16/08/2014 11:06
דניאל חפץ
פוליטיקה, שמאל, ימין, דמוקרטיה, דעות
דמוקרטיה, כך למדתי בתיכון, היא צורת ממשל שמאפשרת לאזרחיה של מדינה להשפיע על המדיניות הציבורית. לבחור ולהיבחר, להביע דעה, לשמוע דעות שונות, להחזיק בדעה.
אחד התנאים לדמוקרטיה וערך עליון שנגזר ממנה הוא הפלורליזם. הפלורליזם משמעותו קיומן של דעות שונות ומנוגדות בציבור והלגיטימציה של קבוצות ויחידים להחזיק בהן. בזכות הפלורליזם, כל אחד יכול להחזיק בדעה משלו, להביע אותה, לשתף אותה בציבור, להקים מפלגה, לשמור אותה לעצמו, לכתוב אותה על הקיר. זכותו. תלוי בקיר. 
במדינה דמוקרטית, מהפלורליזם נגזר תנאי נוסף לדמוקרטיה - סובלנות. סובלנות היא ה"פעולה" שהולכת עם פלורליזם ומשמעותה של הסובלנות היא קבלה של דעות אחרות כלגיטימיות, ואת זכותו של האדם המחזיק בהן לעשות זאת, כחלק מזכותו של אותו אדם להתקיים במדינה דמוקרטית, ללא צורך בהסכמה עם אותה דעה. נשמע קל.
בחור א' לצורך העניין חושב שמערכת החינוך צריכה לכלול יותר תכנים בנושא ידיעת הארץ, כי ילדים גדלים בלי לדעת מה מימינם ומה משמאלם במדינה כל כך קטנה, וזו בושה שבמדינת ישראל ילד שמסיים תיכון במרכז הארץ לא ידע למקם את עפולה על המפה, אנחנו מדינה קטנה בסה"כ איך ייתכן שלא נכיר אותה ואת נופיה קצת יותר? בחור ב' באופן אישי מרגיש שזה בזבוז זמן וחושב שצריך להשקיע יותר משאבים בלימודי המתמטיקה, ששיעורי התלמידים בקבוצת 4 ו-5 יח"ל פוחתים בקצב מדאיג, מה שמשפיע על ציוני פסיכומטרי והשלמת בגרויות וירידת סטנדרטים של אוניברסיטאות. שתי דעות מנומקות, מבוססות, לגיטימיות. 
מאוחר יותר באותה השנה, משרד החינוך הכריז על פרויקט להוספה ושילוב של תכנים בנושאי ידיעת הארץ בתוך מספר מקצועות בתכניות הלימודים.
כל זה בסדר.. נכון?
כלומר, באסה לבחור ב', שהבן שלו לא מבין למה לאבא כל כך חשוב שהוא יתאמץ ויישאר ב4 יחידות כי כל החברים שלו כבר עברו ל3 יחידות וסבבה להם, וככה הוא יוכל גם להשקיע יותר בלימודי המוסיקה שלו. בחור ב' מאמין במשהו מסוים והוא לא קיבל אותו. וזה באסה, אבל זה תקין.
דמוקרטיה לא מחייבת שכולם יהיו מרוצים. להיפך, במובן מסוים, דמוקרטיה מחייבת שחלק מהאנשים לא יהיו מרוצים, לפחות בחלק מהדברים. כי הרי לכולם יחד יש המון דעות, ואין הרבה דברים שכלל האזרחים במדינה יסכימו עליהם פה אחד, המציאות יותר מורכבת מזה. זכותו של בחור ב' לחשוב שמתמטיקה חשובה יותר מידיעת הארץ, אך כמו גם חובתו של בחור ב' לקבל את תכניתו החדשה של משרד החינוך כלגיטימית. לכל דבר יש שני צדדים - זכותו של בחור א' להאמין שידיעת הארץ עליונה ממתמטיקה, וכמו כך חובתו לקבל את העובדה שבחור ב' חושב אחרת. כנל להיפך.
אבל בדמוקרטיה, אסור לבחור א' לגנות את בחור ב' בשום אופן על סמך דעותיו השונות. 
בחור א' לא יפעל כלפי בחור ב' באלימות מכל סוג שהוא, לא יפלה אותו או יאיים עליו. 
בדמוקרטיה, אם יבחר אדם א' לגנות את אדם ב' כי הוא חושב אחרת ממנו, תפקידה של המדינה, שחרטה דמוקרטיה על דגלה, להגן על אדם ב' ועל זכותו המלאה להחזיק בדעה שלו, להשמיע אותה ולפעול למענה. אותה ממשלה, שמשרד החינוך שלה העדיף תכנית לימודים אחרת משבחור ב' היה שבע רצון ממנה לא תחדול מלהגן על בחור ב' ועל זכותיותיו להחזיק ולהביע דעתו, לא משנה אם המדיניות הנוכחית שלה מייצגת את הדעה שלו או דעה אחרת. 
זו מהות הדמוקרטיה. (אקדמאים, תקנו אותי, אבל אני משתדל).
בישראל של קיץ 2014 יש המון דעות. ואני קצת מפחד, בגלל שבישראל של קיץ 2014 בחור ב' שיצא להפגין ברחובות בשביל תגבור במתמטיקה קיבל אגרוף לפנים. בחור ג' היה זה שהנחית את המכה, תוך כדי שהוא צעק על בחור ב' שהוא עוכר ישראל. מה, הבן שלך יידע פרבולות לפני שהוא טייל בהרי ירושלים? עוכר ישראל.

אני לא נכנס ל"תכלס", למבצע צוק איתן וכל תוצאותיו ומטרותיו והשלכותיו. למה בסדר ומה לא בסדר בכל שהתרחש בתקופה האחרונה במדינתנו הגועשת. לא אדבר על צבא, לא אדבר על פלסטינים, לא אשווה בין כאבן של אימהות בשדרות לשל אימהות בחאן יונס. תוך השתדלות להימנע מכל אלו, אני אגיד מעט על מה שלי נראה כמו (תקראו לי פרנואיד) ההיטשטשות של הפלורליזם והסובלנות בישראל בתקופה האחרונה. ועל זה שזה די מלחיץ.

אני מרגיש שהדימוי של שני הבחורים התבהר, אם לא מלכתכילה, כדימוי של בחור א' המחזיק בדעה ימנית, ובחור ב' המחזיק בדעה שמאלנית. מן הסתם הדימוי לא באמת מחזיק אחד לאחד, כי שינויים בתכנית הלימודים של משרד החינוך לא משפיעים על החיים שלנו במידה בדיוק כמו שיקולי מדיניות ביטחונית. כמו גם שמתמטיקה וידיעת הארץ לא באים אחד על חשבון השני ואילו "מוות לערבים" ו"די לכיבוש" בהכרח כן. חלק מכם בוודאי מתלהמים בלבכם, מסכימים עם אחד או מסכימים עם השני. הקיצוניים שביניכם אפילו בטח מתלהמים עלי כי "אתה שמאלני מסריח ואתה מגן על השמאלנים המסריחים עוכר ישראל מסריח", או מנגד "מה אתה מתייפיף חתיכת פחדן אתה סתם מתנסח בצורה נייטרלית ומסויגת כי אתה מפחד שיתקפו אותך אין לך ביצים".
אז בנוגע לשמאל וימין, אני לא מייצג כאן דעה של אף אחד מהם. זה אפילו לא משנה.
בארץ עכשיו, יש קבוצות שלמות של אנשים שהלגיטמציה שלהם להביע את הדעות שלהם מתערערת.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקבוצות האלו מרכיבות את השמאל בישראל. אבל מה זה משנה?
ביקום מקביל בו בישראל יש ממשלת שמאל לאנשים עם דעות ימניות צריכה להיות סיבה לפחד להביע אותן? מה פתאום? אפילו לא משנה אם זה בישראל. למה שמישהו במדינה דמוקרטית יפחד לצאת להפגין ברחוב? באיזו מדינה קורה שמישהו מקבל איומים על חייו בגלל הדעות שלו?
במדינה דמוקרטית אסור שעל אנשים עם דעה מסוימת יהיה איום בגלל הדעות האלו, לא משנה מהן. יש לגנות קבוצות שקוראות לאלימות, לפגיעה בזכויות של אחרים, לפגיעה בדמוקרטיה, אבל זה לא המקרה. אפילו להפך, הרבה דעות שמאל בישראל מזוהות דווקא עם תנועות שדוגלות בזכויות אדם. אף אחד לא חייב להסכים עם הדעות האלה, אבל יש מרחק גדול בין לא להסכים לבין לגנות, לבזות ולאיים על אנשים בגלל הדעות שלהם. זכותם של אנשים להשמיע קולם. 

אורנה בנאי, דמות ציבורית אהובה על הכלל (עד לאחרונה, מסתבר) התבטאה כנראה באיזושהי צורה שמאלנית כזו או אחרת באחת מתכניות הקומדיה שהיא משתתפת בהן או באיזה ראיון (תקנו אותי? אגב, לא משנה ההקשר של ההתבטאות המדוברת, אם זה אכן ראיון בתכנית אירוח האם זה מן הראוי לעלות נושאים של פוליטיקה ולשאול לעמדתה בנוגע למצב המדיני? כשמן הסתם לא משנה מה יהיו הדעות שלה מישהו לא יסכים איתן ותהיה מהומה קטנה?) ניסיתי למצוא מידע לגבי ההתבטאות המדויקת ולא מצאתי אלא כתבות על מה שקרה כתוצאה מה"אירוע": איומים, דברים מסוייגים מפי החברה שפיטרה אותה והצהרת התנצלות משתפכת ופטריוטית מפיה של המואשמת. לרגע אתעלם מהעובדה המטרידה שלא נמצאה ראיה של רגע האמת, הסקנדל האמיתי (מקווה בליבי שלא חיפשתי מספיק טוב), ואתייחס לזה שהיא פוטרה מתפקידה הייצוגי בחברה עקב ההתבטאות הזו. ייתכן שזה משום שהביעה עמדה פוליטית, מה שלא אמור לקרות בייצוג של חברה ללא שיוך פוליטי, למרות שלפי ההצהרות מפיהם זה לא הסיפור. זה יכול להיות כי מנהלי החברה לא מסכימים איתה ופיטרו אותה על רקע אישי, שזה לא בסדר, ואולי משום שקיבלו תלונות ואפילו איומים מאנשים אחרים שלא מסכימים איתה, שזה כמה סוגים של לא בסדר. לא נשכח לציין את האיומים על חייה ועל חיי הילדים שלה עקב ההתבטאות הזו. אני לא יודע מה היא אמרה בדיוק, אבל קשה לי להאמין שהיא אמרה משהו נורא עד כדי שמגיעים לה איומים. מכתבי ההתנצלות וה"לא הבינו אותי נכון" מריחים מנרטיב נייטרלי ופטירוטי ומאוד מסוים, שכל שמאלני מכיר אותו טוב טוב כי זה בדיוק מה שהוא בוחר פעמים רבות להשתמש בו כשהוא מתנסח בסביבות "לא סימפטיות" מבלי להסתיר לחלוטין את עמדותיו, רק את החלקים בהן שעשויים להצית ויכוח אלים. ויכוח שבחודשים האחרונים, כמות ה"שמאלניות" המינימלית הנדרשת כדי להצית אותו קטנה מתמיד.
והנה הנקודה - זה מפחיד להביע דעות שמאלניות בישראל. אנשים חטפו מכות בהפגנות. חבר כנסת הוכה ע"י שוטרים. יש איומים (עד כמה הם ממשיים ולא דיבורי סרק אפשר להתווכח, אבל זה עדיין רחוק מלהיות בסדר) על חיים של אנשים. יש תנועות שבלי לשים לב הפסיקו לפעול למען מטרות פוליטיות משלהם וקוראים לאלימות נגד שמאלנים. אפילו במרחב הפחות פורמלי ומעורב פוליטית, רק בשיח בין אנשים בעבודה, בצבא, בלימודים, סביר להניח שאם תגיד משהו אפילו קצת שמאלני תזכה לבוז. "שמאלני מסריח". "מה לא אכפת לך מהחיילים שלנו? אתה עוכר ישראל". שנאה אמיתית, בוערת ואטומה, בתוך החברה הישראלית מופנית מאיש לרעהו. אפליה והפרדה בין קבוצות של אנשים על סמך הדעות שלהם. "כל השמאלנים". כמעט כמו סוג חדש של גזענות. הגזע השמאלני.
דעות ימין אכן רווחות בציבור, אבל לאחרונה ברוח צדקנית שמציירת את עמדת הימין כאמת היחידה, כדבר הטוב ביותר למדינה ללא עוררין, ואת השמאלנים כאויבי המדינה שמחפשים להחריב אותה מבפנים. עכשיו, הנטייה להצדקה עצמית וייחוס עצמי לשליחיה של האמת או ליחידים שמודעים אליה אינה ייחודית לימין. רוב האנשים שרוצים לנמק את העמדות שלהם מתבססים על עובדות (או על מה שלמיטב ידיעתם הן עובדות) והנטייה לצדקנות היא במידה מסוימת טבעית, הרי שהדעות שלי מתבססות על העובדות שאני מודע אליהן, ומי יכול להתווכח עם העובדות שלי, נכון? בכל הקשת הפוליטית יש אנשים שבטוחים שהם היחידים שיודעים את האמת, ושאילו רק כולם היו יודעים את מה שהם יודעים, ודאי היו חושבים כמוהם. לא חסרים אנשים צדקנים. אולם, טרם נתקלתי בשמאלני מתנשא וצדקן שאיים לפגוע בימני בגלל ה"בורות" שלו. האסטרטגיה היא הפחדה. הנרטיב הוא - אם לא נהיה חזקים העולם יחסל אותנו והשמאלנים חלשים והם יביאו לסופנו. זה מפחיד את כולם ו.. זה קצת עובד. הימין הקיצוני לוקח את האמת שלו וכופה אותה על כולנו. אם נעיז שלא להסכים, הרי אנחנו עוכרי ישראל. הם הפכו את עצמם לנציגיה הבלעדיים של האמת, מציגים את דרכם כדרך היחידה, והדביקו תוית "בוגד" על כל מי שלא מסכים איתם. אין דבר כזה שאתה מאמין בלפעול למען זכויות אדם של פלסטינים בגדה, אתה בוגד. כי כל הפלסטינים בגדה אויבים שלנו. דעה סובייקטיבית, אפשר להסכים איתה או לא להסכים איתה ואפשר גם לנמק את שני הצדדים. אבל לפי הימין זו האמת ואתה שמאלני מסריח. תמיד השמאלנים מסריחים גם, איכשהו. 
השמאל בשיח הציבורי הוכלל ונהפך לדבר בזוי, לדבר פרובוקטיבי, לקבוצה של אנשים שסתם רוצים להתסיס. לאנשים חלשים ו"תמימים" ש"לא רואים את האמת" ושלא צריך להתייחס אליהם בכלל. והנה ביטוי שבאמת מעורר בי צמרמורת: השמאל הפך להיות "שנוי במחלוקת". 
הביטוי "שנוי במחלוקת" פירושו דבר שאין עליו הסכמה חד משמעית, דבר שאפשר להתווכח עליו.
איכשהו לאחרונה ביטויים של עמדות שמאלניות או מסרים שמאלנים הפכו להיות "שנויים במחלוקת".
מה זה אומר בכלל? ש"אפשר להתווכח" על תקפותה של עמדה שמאלנית? 
האין זה פוסל על הסף כל דעה שמאלנית וגוזר עליה דין של דעה מעורערת ולא לגיטימית?
האין זה משתיק ומדכא קולות של קבוצות שלמות של אנשים בחברה הישראלית?
האין זה פוגע בזכות הבסיסית של אנשים להחזיק בדעה? בפלורליזם? בסובלנות? בדמוקרטיה? 
הרי שכל דעה היא סובייקטיבית, היא ד-ע-ה. מן הסתם שעל כל דעה אפשר להתווכח. אף אחד לא טרח לציין את זה עד עכשיו. אם דעות שמאל שנויות במחלוקת, גם כל דעה אחרת.

מה זה "שנויה במחלוקת"? דעה שלא הולכת לפי הנרטיב של הממשלה הנוכחית? דעה שהרוב הגדול לא מסכימים איתה? אם לאדם יש דעה שהיא שונה משל הרוב, זו סיבה מספיק טובה לגנות אותו? להשתיק אותו?

למעשה, כל דבר שסומן כ"שנוי במחלוקת" הוא עמדות או דעות שמאלניות שעשויות לעורר מהומה בציבור. הימין הקיצוני מתקומם, לעיתים באלימות כנגד עמדות כאלו ונגד אנשים שמחזיקים בהן ולאף אחד אין כח להתמודד איתם ולהילחם למען הזכות הבסיסית הזו של אנשים להביע דעה.
אני תוהה, למה? כי הימין הקיצוני מפחיד יותר מהמשטרה? הוא יותר מפחיד מכוחות הביטחון? הייתכן שהממשלה והמדיה ממהרות להשתיק קולות "שנויים במחלוקת" בגלל שהם יודעים שתהיה התקוממות, והם יודעים שמחובתם להגן על הזכות של אותם אנשים "שנויים במחלוקת" להביע את הדעה ה"שנויה במחלוקת" שלהם, והם יודעים ש"האריות של הצל" ושאר תנועות אלימות למיניהן לא מפחדים מהם אז הם מונעים את העימות מלכתכילה? "אריות" הימין הקיצוני והאלים גדולים בכמות ובכח שלהם, והם ממהרים להכליל ולתייג כל אדם או גוף שיאפשר קולות של "בוגדים" ולפעול ולהתקומם גם נגדם. כך שה"איום" תקף כלפי קבוצות יותר גדולות של אנשים, ולא רק כלפי אנשים פרטיים שמביעים דעה שמאלנית. אתה לא חייב להיות חבר מפלגת חד"ש בשביל להיות מתוייג כשמאלני מסריח. רק תגיד שיש קבוצות שונות של פלסטינים ושלא כולם חמאס וזכית בתואר עוכר ישראל.

אז נראה שככה שומרים על הסדר. אם אין בדיחה שמאלנית בתכנית קומדיה, לא יהיו איומים על אורנה בנאי, ולא יצטרכו לשמור עליה, או לפטר אותה בגלל שאולי חלק מהלקוחות או הספונסרים של החברה שהיא ייצגה לא חשבו שהבדיחה שלה מצחיקה. אם אין הפגנת שמאל, אין התקוממות ימין, השוטרים לא צריכים להגיע ואף שוטר לא יחטוף בטעות אגרוף לעין ממישהו שקורא "מוות לערבים".
האם כך נמנע הבלאגן? 
אם כן, יחד עם הבלאגן, נמנע חלק קטן מהדמוקרטיה. נמנע הפלורליזם, ונמנעת הסובלנות.
איך קרה שהסובלנות הפכה להיות "שנויה במחלוקת"?

 


3 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »